#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקין מנר לנר?	"איתא בגמ' דרב ס""ל דאין מדליקין מנר לנר ושמואל ורבה ס""ל דמדליקין, והגמ' העלה דפליגי אי חיישינן לביזוי למצוה וא""כ לכו""ע מדליקין מנר לנר ולפי שמואל ורבה מדליקין אפי' ע""י קינסא ולפי רב אין מדליקין ע""י קינסא. להלכה, רוב ראשונים פוסקים כרב דאין מדליקין ע""י קינסא [ואפי' להדליק השמש אסור (מ""ב ס""ק ג')], אבל הספר התרומה והר""ן ס""ל כשמואל ורבה דמותר אפי' ע""י קינסא [ודוקא בדליכא חשש שיכבה קודם שידליק נר אחר], והמחבר סותם להחמיר ואח""כ הביא דיש מתירין. והרמ""א הביא מתוס' ומרדכי דנוהגין שלא להדליק אפי' מנר לנר דרק הנר ראשון עיקר מצוה ולא השני [והקשה רע""א (תניינא סי' י""ג) כשכל אחד מדליק בפנ""ע כוונתו הוא שלא לצאת עם בעה""ב וא""כ כל אחד הוי נר מדינא ולא של הידור {וי""ל ע""פ הערוה""ש לעיל (סי' תרע""א) דכל בני בית משתתפים במצות בעה""ב להדליק כנגד הבני בית, ואע""פ שיש מח' בין הפר""ח וא""ר אם מברכין על הידור (עי' לקמן סי' תרע""ו) היינו כששכח להדליק נר אחרון ואח""כ נזכר אבל כאן העיקר תקנה היתה שכל אחד יכול להדליק ולהשתתף במצות בעה""ב ושפיר יכול לברך על הידור זו, ויש להביא ראיה לזה מהא דאמרינן לקמן (סי' תרע""ז) דאם הבעל אינו בביתו ורוצה להדליק בפנ""ע צריך לכוין שלא לצאת באשתו שבבית ואילו הכא לא מצינו דבני בית צריכים לכוין שלא לצאת בבעה""ב, אלא ש""מ דכך תקנו חז""ל שכל הבני בית ידליקו להשתתף במצות בעה""ב}], ולפי""ז היכא דשני בעלי בתים דרים בבית אחד מותר להדליק מנר לנר (פמ""ג א""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ו') {ולכאורה ה""ה דמותר להדליק מנר שני לנר שלישי, וכ""כ ליקוטי חבר בן חיים והבית הלוי, וע""ע בשלמת חיים (סי' ר""ס דפו""י) דמחמיר משום לא פלוג וגם משום דנראה כמזלזל בהידור מצוה}"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבתה נר אחד?	"כתב המ""ב (ס""ק ב' וס""ק ז') דבזה מדינא אסור להדליק מנר לנר דקיי""ל כבתה אין זקוק לה והוי כנר של חול {ויש לדון בזה דקצת משמע מדרכ""מ (ס""ק א') דאף זה מותר מדינא ורק משום המנהג נוהגין להחמיר, וכן משמע מערוה""ש (סעי' ב') דאם כבתה אינו אסור מדינא אלא משום מנהג}"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מותר להדליק מנר לנר [מדינא] הרי אמרינן לקמן (סי' תרע""ה) דצריך להניחה על מקומה ואח""כ להדליקה?"	"1) הט""ז (סי' תרע""ה ס""ק ג') ס""ל דלזמן מועט אין להקפיד [והשיג עליו הפמ""ג (שם מש""ז ס""ק ב') דהרשב""א אינו משמע כן (שעה""צ ס""ק ב')]<br> 2) מיירי בפתילות ארוכות (מ""ב ס""ק א') [ואע""פ שמושך הפתילה שרוצה להדליק מ""מ אינה מסירה לגמרי מהנר (פר""ח ס""ס תרע""ג, שעה""צ ס""ק ד')]<br> 3) הא""ר תי' דמטלטל הנר הדלוק [והקשה הפמ""ג הרי אמרינן לעיל (סי' תרע""ב) דאין לטלטל נרות הדולקים, ותי' השעה""צ (ס""ק ד') דהטעם שאין לטלטל הנרות הוי שלא יאמרו דלצרכו הוא והכא רואין שלצורך נרות אחרות מטלטלו]"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לחמם תחתון של הנר שעוה ע""י נרות אחרות?"	"אין זה נחשב כתשמיש של מצוה ואסור מדינא (שש""כ פמ""ג סעי' ל""ח)"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר שהודלק לחצי שעה?	"כתב הרמ""א אז מותר להדליק מנר לנר [ואע""פ שאמרינן לעיל (סי' תרע""ב) דהמהרש""ל החמיר מפני הרואה מ""מ לענין זה אין להחמיר אלא שלא להדליק קינסא אבל מנר לנר אין להחמיר] (מ""ב ס""ק ח') {ומשמע בין מנר ראשון לנר שני בין אם כבתה מותר}, והערוה""ש (סעי' ב') מקיל אפי' להדליק נר של חול {ואולי אינו חושש לחומרת המהרש""ל}"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק נרות אחרות מנר לנר?	"כתבו הדרכ""מ (ס""ק א') והמג""א (ריש סימן) בשם המרדכי שהשני טעמים להחמיר בחנוכה לא שייך בשאר נרות מצוה [כגון נרות שבת או נרות של ביהכ""נ], וכן נקטו החמד משה והחיי""א והמ""ב (ס""ק ה'), ומ""מ אין להקל להדליק ע""י קינסא (פמ""ג א""א, מ""ב שם) [ומיהו המג""א (ריש סימן) הביא ממרדכי בפנינו ור""מ טיקטין דמחמירים מנר לנר אפי' בשאר נרות, אבל הפמ""ג מצדד דהיינו רק ע""י קינסא אבל מנר לנר ממש מודו דמותר, אבל מסיים דאפשר דהמדליק נרות שבת ע""י שמש יותר טוב, והערוה""ש (סעי' ג') ג""כ מצדד כהפמ""ג דדוקא ע""י קינסא אסור, ע""ש]"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם איכא חילוק בין הנרות שבביהכ""נ?"	"כתב המהרש""ל (סי' פ""ה) שכולם נחשבים כנרות מצוה ואסור להדליק אפי' מהשמש לצורך תשמיש חול {ונראה דזה רק בזמנם אבל בזמנינו השמש אינו לכבוד ביהכ""נ והוי נר של חול} אבל מותר להדליק מהם מבואות האפילות שבזכות זה זכה שאול למלכות [דזקנו אביאל שנקרא נר היה מדליק נרות לרבים (ויקרא רבה ט', ב')] (ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק ז')"	סימן תרעד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק ממצוה אחד למצוה שני?	"המחבר הביא ספר התרומה דמקיל, אכן כתב הגר""א (ס""ק ה') דזהו הספר התרומה לשיטתו דמקיל ע""י קינסא אבל לדידן דקיי""ל כדעה ראשונה דאסור ע""י קינסא ה""נ אסור להדליק למצוה אחרת דמצות מבטלות זו את זו, וכן מצינו בסי' תרע""ג דאסור בתשמיש של קדושה מנרות חנוכה דדוקא להדליק מנר לנר מותר דהוי מצוה אחד (מ""ב ס""ק ט') {וצ""ב לשונו}, וא""כ אסור להדליק מנרות שבת לנרות ביהכ""נ (שעה""צ ס""ק ח'), והערוה""ש (סעי' ג') לא ניחא ליה בתלייה של הגר""א וס""ל דאין כאן ביזוי מצוה להדליק ממצוה למצוה והעיקר כהמחבר [וכ""כ המ""ב לעיל (סי' קנ""ד ס""ק נ""ד)]"	סימן תרעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נרות של מצוה?	"הדרכ""מ (ס""ק ג') הביא דנר של תלמוד תורה או לצורך חולה שיש בו סכנה הוו בכלל נרות של מצוה {וצ""ב, דאם להדליקם פשוט דמדליק לצורך חולה שיש בו סכנה, ואם להדליק ממנה דוחק לומר שיש קדושה לנר זה, ובאמת הרמ""א רק כתב לצורך חולה, ומשמע דמיירי בחולה שאין בו סכנה, וצ""ע}"	סימן תרעד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של הבדלה?	"כתב הט""ז (ס""ק ג') בשם מהרש""ל דהוי נר של מצוה אבל אחר שהבדיל בו יכול להדליק ממנו (ביה""ל סי' קנ""ד סעי' י""ד)"	סימן תרעד סעיף ב		
